הצגות, מנהל אומנותי ובמאי תיאטרון הקאמרי 1993-2108

"רצח" מאת חנוך לוין – 1997 התיאטרון הקאמרי

רצח" מאת חנוך לוין – 1997 התיאטרון הקאמרי "Murder" by Hanoch Levin 1997 The Cameri Theatre

המחזה מורכב מסדרה של רציחות, ראשית של נער ערבי בידי שלושה חיילים, שלוש שנים לאחר מכן אביו של הנער, שרק ביקש לדעת מה היו מילותיו האחרונות של בנו, רוצח חתן בליל חתונתו, תוך טענה שהוא היה אחד החיילים, אונס את כלתו, ורוצח גם אותה. המערכה הבאה, כעבור חמש שנים נוספות, מתחילה בהרהוריו של פועל בניין קשיש ובאינטראקציה שלו עם צמד זונות המנסות לשדוד אותו, כשלפתע נשמע פיצוץ והמון זועם תופס את הפועל כשעיר לעזאזל ועושה לינץ' באפילוג, שמתרחש שנתיים לאחר המערכה שלישית, אחד משלושת החיילים מהמערכה הראשונה, שהתעוור באחת המלחמות, מחפש אחר אביו של הנער על מנת לומר לו מה היו מילותיו האחרונות לפני שמת. בשתי נקודות במהלך המחזה – לאחר רצח הנער ולאחר רצח הפועל – מופיע שליח על הבמה המכריז על שינוי מהותי במצב בין שני העמים, ראשית ממצב מלחמה למצב שלום ולאחר מכן ממצב שלום למצב מלחמה , אך להכרזות אלה אין כל השפעה על מעשי הרצח שהתרחשו או שעתידים להתרחש.

מחזה מאת חנוך לוין | בבימויו של עומרי ניצן משתתפים: מכרם חורי, יורם חטב, אבירת לזר, ארז שפריר, יוסי ידין ונורמן עיסא, אלון אופיר, ליאת גליק, סלים דאו.

על המחזה נכתב בעיתונות : "את הפרולוג שאינו מוצג יצר למחזה של חנוך לוין הפיגוע בירושלים. ההצגה עצמה מתחילה באמצע הדברים: שלושה חיילים מכים למוות נער ערבי שכנראה הרג את חבריהם אביו של הנער מייסר אותם ואז יורד מסך טלוויזיה, ומנהיג מבשר שזמן הרצח עבר, רוחות פיוס מנשבות. במערכה השניה חתן וכלה גונבים רגע של התעלסות, והאב מן המערכה הראשונה רוצח את שניהם כי הוא חושב בטעות שהחתן היה אחד מרוצחי בנו, במערכה השלישית פועל חלוש מציץ לחלונות וזונה כתומה מפתה אותו. תמונות מין לויניות גרוטסקית מופרעת עי פצצה בבית מגורים. הפועל נחשד כמחבל והמון עורך בו לינץ'. שוב מופיע המנהיג ומודיע "זמן השלום הכוזב עבר, רוח הפיוס נגוזה, מלחמה בשער" וישיש נותר לזעוק לאבא כמו שזעק הנער הערבי בהתחלה. זו הצגת חובה הכופה על הצופה חשבון נפש. תוצאת החשבון, עפי לוין וניצן, היא יאוש עמוק, אלא עם עצם עשייתי, בדרך האמנותית הזאת, תצליח לשבור את מעגל הצרח על ידי יהודים וערבים שיחברו לחיים, כשם שחברו לעשיית ההצגה."
הארץ 3.8.97