הצגות, בימוי בית בתיאטרון הבימה – 1974-1979

"המטבח" – מאת ארנולד ווסקר 1978 – התיאטרון הלאומי הבימה

המטבח
מס' הצגה: 320
הצגת בכורה: 26/01/1978
מספר הצגות: 43

יוצרים

מאת : ארנולד ווסקר
תרגום : ניסים אלוני
בימוי : עומרי ניצן
תפאורה ותלבושות : אלי סיני
מוסיקה וניצוח : זוהר לוי

שחקנים

מאגי : ריצ'רד סלנו
מאקס : מוסקו אלקלעי
ברתה : רות גלר
מולי : אופליה שטרל
ויני : גלינה סבידנסקי
מאנגוליס : פיני הלר
פול : אלכס קלצ'קין
ריימונד : חיים חובה
הטי : גלית רויטמן
ויולט : אביבה מרקס
קטי : תחיה דנון
גוון : דינה לימון
לייזה : טינה לוינשטין (טולין)
סינתיה : ורוניקה גוטליב
דימיטרי : שמעון כהן
בטי : שרה הרשקו
ג'קי : אורית רובינצ'יק
האנס : רפי תבור
מוניק : יונה אליאן קשת
ולאדסלאב : גרגורי בוימיסטר
מייקל : יגאל לוישטיין
גסטון : יעקב אשכנזי
קוין : אסי הנגבי
ניקולאס : עזרא דגן
פיטר : ישראל בידרמן
פראנק : ראובן גולדווסר
שף : פסח גוטמרק
מלצר ראשי : צבי שטולפר
מאראנגו : רפאל קלצ'קין
קבצן : זישא גולד , מיצ'יקו נובטה

"זהו מחזה על מטבח גדול המשרת מסעדה רחבת מימדים. כל המטבחים, במיוחד בשעת לחץ – הזמן הגשת הארוחה – הופכים לבית משוגעים. קיימת מהירות קדחנית, חיכוכים קטנים, רכילות, גאווה מזוייפת וסנוביות מנופחת.

יכול להיות שבשביל שקספיר "כל העולם במה", עבורי "כל העולם מטבח".

במטבח אנשים נכנסים ויוצאים ואינם משתהים מספיק להבין זה את זה. ידידות, אהבה, קטטה, נשכחים באותה מהירות בה הם נוצרים…"

ארנולד ווסקר

מן העיתונות:

"מחזה רפורטאז'ה' כך 'מתייק' אחד הספרים המוקדשים לאמנות התיאטרון המודרני את יצירתו זו של ארנולד ווסקר. לפנינו מטבח ענק במסעדת ענק הפורץ את גבולות עצמו כדי לתאר לפנינו תבל טכנולוגית כה אדירה, כה אנונימית, כה כנועה לקיצבה המטרטר והמכני, עד שהאדם מובלע בלועה, הופך לאבק אדם, עובר תהליך מזורז של דה-הומניזציה.

חיי הקלעים במטבח ידועים לווסקר שעבד בהם. והוא 'שוחה' בהם כדג במים. שחקני 'הבימה' נזקקו מצידם, לתרגול ממש בבית ספר למלונאות בארץ. מכאן ואילך הם עברו ל'שפשוף' נוסף תחת שרביטו של עמרי ניצן. התוצאה הייתה ממש מדהימה מבחינה טכנית : סמפוניה ממש של כלים ותנועות מדודות ושקולות של כל טבח ומלצרית העוברים לקרשצ'נדו מטורף ומורט עצבים עד שעדים אנו כמעט לחיזיון 'שוליית הקוסם'. וכך נוצר עירוב מוזר : זה עולה, זה יורד, זה מישורי ובכל זאת זה די מרשים. צריך לראות.

דב בר-ניר. על המשמר". 22.02.1978

"את הדיון בהצגת 'המטבח' ראוי לחלק לשניים ולהדגיש הדגש היטב חלוקה זו. נושא חלקו האחד של הדיון הוא ההצגה. ההצגה שהעלה עמרי ניצן היא מבריקה, נקייה, מרשימה. הבמאי נעזר כאן בתרגום של נסים אלוני שיצר שפע עגות ושפות ובתפאורה המצויינת של אלי סיני שהעמיד כמעט מטבח של ממש על במת 'הבימה'. עם קבוצה גדולה של שחקנים, תיזמר עמרי ניצן בקצב הנכון ספקטאקל מרשים, המעורר לרגעים תחושה אמיתית של טירוף.

ווסקר טוען 'שכל העולם מטבח…אנשים באים והולכים ואינם יכולים להישאר די זמן כדי להבין זה את זה, וידידויות, אהבות ושנאות נשכחות במהירות כשם שהן מתהוות'. ווסקר העמיד אמנם פרטיטורה מבריקה שאותה ניצל עד תום הבמאי, אבל למעשה הוא אומר מעט מאוד. הדברים שטחיים, בנאליים, לא מספקים. נכון, המטאפורה תקפה, אבל היא נשכחת עד מהרה וכשמתנערים מהתמונה הנוצצת והמבריקה, מגלים שהמחזה אינו אומר דבר.

המאמץ והברק של ההצגה, על אף השטחיות של המחזה, המיוסדים על הרבה מיומנות מקצועית, דמיון, רצון טוב, מרץ וכשרון – משמשים מחזה מינורי וחסר חשיבות שמקום התרחשותו מטעה : מטבח של מסעדה ענקית הוא אמנם מקום תיאטרלי בכח, אך זה אינו עושה את המחזה ראוי לתשומת לב.

מיכאל הנדלזלץ."הארץ". 22.02.1978